Sotah
Daf 4b
משנה: אֵילּוּ אֲסוּרוֹת לוֹכַל בַּתְּרוּמָה הָאוֹמֶרֶת טְמֵיאָה אֲנִי לָךְ וְשֶׁבָּאוֹ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵיאָה. וְהָאוֹמֶרֶת אֵינִי שׁוֹתָה וְשֶׁבַּעֲלָהּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ וְשֶׁבַּעֲלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַדֶּרֶךְ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה לָהּ. מוֹלִיכָהּ בְּבֵית דִּין שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם וּמוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּא יָבוֹא עָלֶיהָ בַדֶּרֶךְ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ.
Traduction
Aux femmes suivantes de Cohanim, il est défendu de manger de l’oblation: celle qui déclare au mari être impure pour lui, ou celle dont deux témoins attestent qu’elle est impure, ou celle qui refuse de boire l’eau d’épreuve (se sentant coupable), ou celle que le mari ne veut pas faire boire, ou celle qui, sur la route de Jérusalem (21)Au moment de se rendre devant le tribunal, pour subir l’épreuve., a cohabité avec son mari. Comment le mari doit-il s’y prendre (envers sa femme soupçonnée, pour éviter ce dernier cas)? Il la mènera au tribunal de la localité qu’il habite, et celui-ci la fera accompagner par deux savants qui veilleront à ce que le mari ne cohabite pas avec elle. R. Juda dit: On ajoute foi à cet égard au dire du mari.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אלו אסורות לאכול בתרומ'. לעולם ואפילו היא בת כהן ואלו שאר סוטות אינן אסורות אלא עד שישתו וימצאו טהורות:
האומרת טמאה אני לך. מפרש בגמ':
ושבאו לה עדים שהיא טמאה. ואפי' לאחר שתשתה ולא בדקוה המים לפי שאשה שיש לה עדים שנטמאה ואפילו הן במדינת הים אין המים בודקין אותה כדדריש בבבלי דאמר קרא ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה דליכא דידע בה לאפוקי הא דאיכא דידעי בה והה''ד לעד אחד דכל מקו' שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים:
ושבעלה בא עליה בדרך. דשוב אין המים בודקין אותה דכתיב ונקה האיש מעון בזמן שהאיש מנוקה מעון שלא בא עליה מאחר שנאסרה עליו לאחר סתירה אז האשה ההיא תשא את עונה אין האיש מנוקה מעון אין המים בודקין את אשתו:
שני תלמידי חכמי'. שיודעי' להתרות בו:
שמא יבא עליה בדרך. שצריך להשקותה בירושלים בב''ד הגדול כדלקמן:
בעלה נאמן עליה. שלא יבא כדמפרש טעמא בגמרא ואין הלכה כר' יהודה:
סוֹטָה כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַבַּעַל כֵּן אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל. כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁלַּבַּעַל כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁלַּבּוֹעֵל. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁצָּרַת סוֹטָה אֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁלַּבַּעַל כָּךְ אֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁלַּבּוֹעֵל. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הָאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעֲלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם וּבָאוּ וְאָֽמְרוּ לָהּ. מֵת בַּעֲלֵיךְ. הַוְיָא לָהּ יָבָם כָּאן וְיִבְּמָהּ וָמֵת. וְאַחַר כָּךְ בָּא בַּעֲלָהּ. אָסוּר בָהּ וּמוּתָּר בְּצָרָתָהּ. אָסוּר בָּהּ וּמוּתָּר בְּאֵשֶׁת אָחִיו. וְאֵשֶׁת אָחִיו לֹא כְצָרַת סוֹטָה הִיא. הָדָא הִיא אָֽמְרָת שֶׁצָּרַת סוֹטָה מוּתֶּרֶת לְאָחִיו שֶׁלַּבּוֹעֵל. אָמַר רִבִּי יוּדָן. אַתְייָא כְרַבָּנִן דְּתַמָּן. דָּמַר רִבִּי הִילָא. תַּנֵּיי תַמָּן. כָּל הַעֲרָיוֹת אֵינָן צְרִיכוֹת גֵט חוּץ מֵאֵשֶׁת אִישׁ בִּלְבָד. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. 4b אַף אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו. בְּרַם כְּרַבָּנִן דְּהָכָא. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַכֹּל מוֹדִין בְּאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁהִיא צְרִיכָה הִימֶּינּוּ גֵט מִשּׁוּם הִילְכוֹת אֵשֶׁת אִישׁ קָנָה בָהּ. עֶרְוָה הִיא. וְעֶרְוָה פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. אֲפִילוּ כְרַבָנִן דְּהָכָא אַתְיָא הִיא. בָּהּ קָֽנְסוּ. וְלֹא קָֽנְסוּ בְיוֹרְשֶׁיהָ. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִילֵּל. אִין כְּרַבָּנִן דְּתַמָּן. יְהֵא מוּתָּר בָּהּ. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. צָרַת סוֹטָה אֲסוּרָה וְצָרַת גְּרוּשָׁה מוּתֶּרֶת. רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל הַצָּרוֹת מוּתָּרוֹת חוּץ מִצָּרַת סוֹטָה. שְׁמוּאֵל אָמַר. גְּרוּשָׁה עַצְמָהּ מוּתֶּרֶת לְבֵיתָהּ. מָהוּ פְלִיג. בְּגִין דַּהֲווֹן עָֽסְקִין בְּצָרוֹת לֹא אִדְכָּרִין גְּרוּשׁוֹת. צָרַת סוֹטָה לָמָּה הִיא אֲסוּרָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מֵרֵיח עֶרְוָה נָֽגְעוּ בָהּ. רַב אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהּ טוּמְאָה כַעֲרָיוֹת.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
סוטה כשם שהיא אסורה לבעל כו'. סוגיא כתובה לעיל מס' יבמות פרק עשירי סוף הלכה א' ושם ביארתי היטיב ע''ש:
Sotah
Daf 5a
משנה: הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַםִ וּמְאַייְמִין עָלֶיהָ כְדֶרֶךְ שֶׁמְּאַייְמִין עַל עֵידֵי נְפָשׁוֹת וְאוֹמְרִין לָהּ בִּתִי הַרְבֶּה יַיִן עוֹשֶׂה. הַרְבֶּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה. הַרְבֶּה יַלְדוּת עוֹשָׂה. הַרְבֶּה שְׁכֵנִים הָרָעִים עוֹשִׂים. אַל תַּעֲשִׂי לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדוּשָּׁה שֶׁייִמָּחֶה עַל הַמַּיִם וְאוֹמְרִים לְפָנֶיהָ דְבָרִים שֶׁאֵינָהּ כְּדַיי לְשָׁמְעָן הִיא וְכָל מִשְׁפַּחַת בֵּית אָבִיהָ.
Traduction
On faisait monter la femme jusqu’auprès du grand tribunal (supérieur) siégeant à Jérusalem, et on cherchait à l’intimider (pour tâcher de la faire avouer), comme on cherche à faire peur aux accusés d’un crime capital. On lui dira par exemple: ''Ma fille, le vin fait beaucoup''; ou ''la plaisanterie fait beaucoup''; ''l’inexpérience de la jeunesse fait beaucoup''; ''de mauvais voisins peuvent susciter des maux''; ''fais un aveu en faveur du grand nom divin écrit avec sainteté, pour qu’il ne soit pas effacé par l’eau (d’épreuve)''. Enfin, on lui racontera des faits d’aveux criminels, qu’il serait indigne d’elle ou de sa famille paternelle d’entendre.
Pnei Moshe non traduit
מתני' היה מעלה אותה לב''ד הגדול. כדדריש בבבלי כתיב הכא ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת וכתיב התם ע''פ התורה אשר יורוך מה להלן בב''ד הגדול אף כאן בב''ד הגדול:
ומאיימין עליה. כדי שתודה:
כדרך שמאיימין. באיום גדול על עדי נפשות כדאמרי' פ''ד דסנהדרין דהוו יודעין שלא כדיני ממונות דיני נפשות כו':
הרבה ילדות עושה. וגורם לילדה שתבא לידי קילקול:
דברים שאינה כדאי לשומען. שאינה ראויה לשמוע אותן הדברים שאומרים לפניה מעשיהן של צדיקים כדמפרש בגמ':
הלכה: אֵילּוּ אֲסוּרוֹת מִלֶּאֱכֹל בַּתְּרוּמָה כול'. מַתְנִיתִין לֹא כַמִּשְׁנָה הָרִאשׁוֹנָה. דְּתַנִינָן תַּמָּן. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים. שָׁלֹשׁ נָשִׁים יוֹצְאוֹת וְנוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה. הָאוֹמֶרֶת. טְמֵיאָה אֲנִי לָךְ. שָׁמַיִם בֵּינִי וּבֵינָךְ. 5a וּנְטוּלָה אֲנִי מִן הַיְּהוּדִים. אָמַר רִבִּי אָבִין. וַאֲפִילוּ תֹאמַר כַּמִּשְׁנָה הָאַחֲרוֹנָה. מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ רַגְלַיִם לְדָבָר.
Traduction
Est-ce à dire que notre Mishna (où il est dit que la femme se déclarant impure n’est plus apte à manger de l’oblation sacerdotale) se conforme seulement au premier enseignement? Or, il a été enseigné ailleurs (22)(Nedarim 11, 12).: ''En principe il a été admis que les trois femmes suivantes, sont dignes de foi et ont droit en quittant leur mari, à la restitution du douaire, savoir 1e celle qui (mariée à un cohen) déclare être devenue impure à son mari (avoir été violée), 2e celle qui atteste le ciel du défaut d’union intime entre eux (détail impossible à faire constater par les hommes), 3e celle qui s’est interdite toute relation intime avec un juif quelconque''. (N’en résulte-t-il pas que l’auteur du second enseignement, qui revient sur le premier avis et n’ajoute pas foi à la déclaration de la femme, maintient son privilège de manger l’oblation)? -Non, dit R. Abin, il se peut que notre Mishna soit même conforme à l’enseignement final; seulement, la femme perd la faculté de manger de l’oblation, parce qu’il y a quelque probabilité qu’elle dit vrai (puisqu’elle s’est enfermée malgré la défense du mari).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתני' לא כמשנה הראשונה. דודאי כמשנה ראשונה אתייא דהא תנינן בשלהי נדרים בראשונה היו אומרים דאלו שלש נשים נאמנות האומרת טמאה אני לך וכדמוקי התם באשת כהן שאומרת נאנסתי דיוצאת ונוטלת כתובה ואסורה בתרומה דהא זונה היא ואפי' באונס והתם אמרינן חזרו לומר שאינה נאמנת ואוכלת בתרומה וכרב ששת בבבלי שם ומתני' דקתני האומרת טמאה אני אסורה בתרומה כמשנה ראשונה ולא כמשנה אחרונה היא בתמי':
ואפי' ואפי' תימא כמשנה האחרונה. ושאני הכא דיש רגלים לדבר שנסתרה אחר הקינוי:
הלכה: הָיוּ מַעֲלִין אוֹתָהּ לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַםִ כול'. כְּשֵׁם שֶׁמְּאַייְמִין עָלֶיהָ שֶׁתַּחֲזוֹר בָּהּ כָּךְ מְאַייְמִין עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תַחֲזוֹר בָּהּ. וְאוֹמְרִין לָהּ. בִּתִּי. אִם טְהוֹרָה אַתְּ. דְּבָרִיא לָךְ שֶׁאַתְּ טְהוֹרָה. עִמְדִּי עַל בּוּרְייֵךְ. שֶׁאֵין הַמַּיִם הָאֵילּוּ דוֹמִין אֶלָּא לְסַם יָבֵשׁ שֶׁהוּא נָתוּן עַל גַּבֵּי בָשָׂר חַי וְאֵינוֹ מַזִּיקוֹ. מָצָא שָׁם מַכָּה הִתְחִיל מְחַלְחֵל וְיוֹרֵד.
Traduction
Comme l’on cherche à effrayer la femme pour l’engager à avouer sa faute, de même (en cas d’innocence) on insistera pour qu’elle n’avoue pas, et on lui dira: ''Ma fille, si tu es pure et que ton innocence soit certaine, tu peux te fier à ton état pur; car l’eau d’épreuve ressemble seulement à un poison sec qui, placé sur une chair saine, ne l’endommage pas; mais s’il se trouve en contact d’une plaie, il l’entame et pénètre au fond.''
Pnei Moshe non traduit
גמ' שלא תחזור בה. אם טהורה היא ובבבלי שם מוקי למתני' קודם שנמחקה המגילה מאיימין עליה שתחזור בה שלא ימחה השם. וברייתא לאחר שנמחקה המגילה:
עמדי על בורייך. הסמכי על נקיותיך:
תַּנֵּי. מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ. פְּרָט לְשֶׁקָֽדְמָה שִׁכְבַת זֶרַע אֲחֶרֶת לְאִישֵׁךְ. אָמַר רִבִּי אִילָא. כְּעִנְייָן שֶׁנֶּאֱמַר מִלְּבַד עוֹלַת הַבּוֹקֶר. וְהָא תַנִּינָן. כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ כָּךְ הֵן בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לַבַּעַל כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל. כְּשֵׁם שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁלַּבַּעַל כָּךְ הִיא אֲסוּרָה לְאָחִיו שֶׁלַּבּוֹעֵל. כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה שֶׁהִיא מְקַבֶּלֶת אֶת בַּעֲלָהּ לְאַחַר הַבּוֹעֵל כָּךְ הֵן בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי הִילָא. כָּאן בְּיוֹדֵעַ כָּאן בְּשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ.
Traduction
On a enseigné: de l’expression outre ton mari (ibid.), on conclut que la loi n’est plus la même lorsqu’une autre cohabitation a précédé celle du mari (si la femme a été polluée comme fiancée). C’est ainsi, dit R. Ila, que de l’expression en dehors de l’holocauste du matin (Nb 28, 23), on conclut que le sacrifice quotidien doit précéder le sacrifice supplémentaire (au sujet duquel la dite expression est énoncée). Comment la Mishna dit-elle qu’au cas de nouvelle cohabitation du mari avec sa femme (en se rendant devant les juges), l’eau d’épreuve ne sera plus applicable? N’est-il pas dit plus loin (5, 1): ''Comme l’eau sert à éprouver la véracité des assertions de la femme, l’enquête rejaillit aussi sur le mari; comme la femme est désormais interdite au mari, elle l’est aussi à son complice; et comme elle est interdite au frère du mari, elle l’est au frère de son complice; comme cette eau éprouve la femme pour toute cohabitation ultérieure qu’elle aura eue avec son mari après sa relation avec son complice, de même l’enquête rejaillit sur celui-ci (il est donc question d’appliquer l’eau, même en ce dernier cas)? C’est que, répond R. Abin au nom de R. Ila, notre Mishna parle du cas où le mari sait que la femme lui est interdite (par suite du soupçon qui plane sur elle); tandis que, plus loin, il s’agit du cas où il l’ignore.
Pnei Moshe non traduit
פרט לשקדמה שכבת זרע אחרת לאישך. כגון שנטמאה בעודה ארוסה:
כענין שנאמר מלבד עולת הבוקר. כלו' האי מבלעדי דרשי' על קודם כמו מלבד וגו' דפרשינן על תמיד שיהא קודם למוסף:
והא תנינן. על מתני' פריך דקאמר אם בא עליה בעלה בדרך אין המים בודקין אותה:
שהיא מקבלת את בעלה. דאלמא דהמים בודקין אותה ואפי' לאחר ביאת הבעל:
כאן בשאינו יודע. בשעת ביאה שנסתרה דמנוקה מעון קרינן ביה:
רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף שָׁלַח בָּתָר אִיתְּתֵיהּ. אָמַר. יִסְקוּן עִמָּהּ תְּלַת תַּלְמִידִין. שֶׁאִם יַפְנֶה אֶחָד מֵהֶן לְצוֹרְכוֹ תִּתְייָחֵד עִם שְׁנַיִם. וְהָא תַנִּינָן. וּמוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמָּא יָבוֹא עָלֶיהָ בַדֶּרֶךְ. אָמַר רִבִּי אָבִין. וּבַעֲלָהּ. הֲרֵי שְׁלֹשָׁה. אַף הוּא שָׂכַר לָהּ בַּיִת וְהָיָה מַעֲלֶה לָהּ מְזוֹנוֹת וְלֹא הָיָה מִתְייָחֵד עִמָּהּ אֶלָּא בִּפְנֵי בָנֶיהָ. וְקָרָא עַל עַצְמוֹ הַפָּסוּק הַזֶּה יָגַעְתִּי בְאַנְחָתִי וּמְנוּחָה לֹא מָצָאתִי.
Traduction
R. Hiya b. Joseph (23)J., (Nedarim 11, 12)., lorsqu’il fit chercher sa femme, emmenée au loin comme captive, envoya auprès d’elle trois hommes instruits, pour que si l’un se trouve dans la nécessité de se retirer un moment, elle reste en compagnie de deux hommes (non d’un seul). Mais notre Mishna ne dit-elle pas: ''Le tribunal désignera, pour les accompagner, deux savants, qui veilleront à ce que le mari ne cohabite pas avec elle'' (non trois)? Là, dit R. Abin, le mari se trouve aussi présent; ce qui fait un ensemble de trois. R. Hiya b. Joseph loua, pour sa femme, ainsi ramenée, un local spécial où il lui faisait parvenir des vivres chaque jour, et ne restait avec elle qu’en présence de ses fils. Il s’appliqua ce verset (Jr 45, 3): Je me suis lassé dans mon tourment (24)ÒÊJ’ai eu le mal de tirer ma femme de la captivité, sans avoir le plaisir de sa compagnie.ÊÓ, et je n’ai pas trouvé de repos.
Pnei Moshe non traduit
שלח בתר אתתי'. שנשבית ושלח להביאה. תלת תלמידין. דבדרך לא סגי בשנים עד דאיכא שלשה דוקא כדרב בבבלי דף ז':
ובעלה. עמהם שהרי הוא מעלה אותה:
ולא היה מתייחד עמה. לפי שהיה כהן ושבויה אסורה לכהן:
יגעתי באנחתי. להוציאה מבית השביה ומנוחה וגו':
תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ מִקַּל וָחוֹמֶר. וּמַה אִם הַנִדָּה שֶׁחַייָבִין עָלֶיהָ כָרֵת הֲרֵי הוּא נֵאֱמָן עָלֶיהָ. זוֹ שֶׁאֵין חַייָבִין עָלֶיהָ כָרֵת אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא נֵאֱמָן עָלֶיהָ. אָֽמְרוּ לוֹ. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְּנִידָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֵיתֵר לְאַחַר אִיסּוּרָהּ. תֹּאמַר בְּזוֹ שֶׁאֵין לָהּ הֵיתֵר לְאַחַר אִיסּוּרָהּ. וְאוֹמֵר מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וגו'. אָמַר לָהֶן רִבִּי יְהוּדָה. גְּזֵירַת הַכָּתוּב הִיא. וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן וגו'. אָֽמְרוּ לוֹ. וּבִלְבַד בְּעֵדִים.
Traduction
On a enseigné que R. Juda dit: le mari est digne de foi pour rester avec elle seule, par raisonnement a fortiori: on ajoute foi au mari, et il peut rester seul avec sa femme menstruée, malgré la pénalité du retranchement en cas de relation illicite; il est à plus forte raison cru pour la question de soupçon, auquel cas la cohabitation n’est pas passible du retranchement. Ce motif n’est pas péremptoire, fut-il répliqué: la femme menstruée sera permise plus tard, mais la femme soupçonnée reste interdite si elle est déclarée impure; or, il est dit (Pr 9, 17): l’eau volée paraît douce (le plaisir défendu est recherché). Le texte biblique, observa R. Juda, donne créance au mari, en disant (Nb 5, 15): le mari mènera sa femme au prêtre. -Non seul, répliquèrent les autres sages, mais avec des témoins.
Pnei Moshe non traduit
הרי הוא נאמן עליה. ואין צריך להעמיד עדים אצלו:
זו שאין חייבין עליה כרת. אלא בלאו כדדריש ביבמות פ''ק לא יוכל בעלה הראשון וגו' אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנסתרה:
שיש לה היתר לאחר איסורה. ואין יצרו תוקפו:
שאין לה היתר. אם תמצא טמאה ולפיכך לבו רודף אחריה:
מים גנובים. כלומר דבר האסור לו יצרו רודף אחריו:
גזירת הכתוב הוא. דבעלה מביאה כדכתיב והביא האיש וגו' ונאמן עליה:
ובלבד בעדים. עמו דוהביא האיש דרשינן דהאיש משקה ולא הב''ד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source